Vayedaber

Baba Batra

Daf 6a

משנה: נִיפּוּל הַנִּמְצָא בְתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. נִמְצָא בֵין שְׁנֵי שׁוֹבְכוֹת קָרוֹב לָזֶה שֶׁלּוֹ וְלָזֶה שֶׁלּוֹ. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה שְׁנֵיהֶן יַחֲלוֹקוּ.

Traduction

Si un individu trouve un jeune pigeon près d’un colombier, jusqu’à la distance de 50 coudées, il doit le remettre au propriétaire du colombier (37)On suppose alors que le pigeon sort du colombier voisin.; si le pigeon était éloigné du colombier à plus de 50 coudées, l’individu qui l’a trouvé peut le garder. Si le jeune pigeon se trouve entre deux colombiers, il appartient au possesseur du colombier qui est le plus proche: s’il est à distance égale des deux colombiers, leurs propriétaires se le partageront.

Pnei Moshe non traduit

מתני'. ניפול. גוזל הנמצא בתוך חמשים אמה של שובך:

הרי זה של בעל השובך. דעד חמשים אמה מדדה הוא אבל לא יותר ולפיכך חוץ מנ' אמה ה''ז של מוצאו:

בין שני שובכות. בתוך חמשים של שניהם ובששניהם שוין במנין איירי לפיכך הולכין אחר הקרוב אבל אם היו יוני שובך האחד רבים הולכין אחר הרוב אע''פ שהוא רחוק:

הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הַסּוּלָּם כול' עַד בְחֶזְקָתוֹ. 6a אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. הָדָא דְתֵימַר לְיָמִין. אֲבָל לִשְׂמֹאל זוֹקֵף מִיַּד.

Traduction

Quant à la distance exigible entre ''l’échelle placée contre le mur et le colombier du voisin'', dit R. Eléazar, elle devra être de 4 coudées à droite du colombier (en raison de la facilité que le fauve possède alors pour se jeter sur les pigeons); mais à gauche, on peut l’appliquer aussitôt (sans écart).

Pnei Moshe non traduit

גמ' הדא דתימר. דמרחיקין את הסולם מן השובך ואע''ג דקי''ל על הניזק להרחיק את עצמו דוקא בימין השבוך הוא דצריך להרחיק משום דהוי כגירי דיליה והכל מודים בזה וכשהסולם בימין השובך מיומן ביותר להנמיה לקפוץ דרך שם להשובך אבל כשהסולם בשמאל השובך אינה ממהרת כל כך לקפוץ משם להשובך ולא מיחזי כגירי דיליה זוקף מיד ואין צריך להרחיק:

הלכה: נִיפּוּל הַנִּמְצָא בְתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה כול'. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָרַבִּים מַפְסֶקֶת בֵּינְתַיִים. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמַּפְסֶקֶת לֹא בְדָא. הָדָא יַלְפָּה מֵהַהִיא וְהַהִיא יִלְפָּה מֵהָדָא. הָדָא יַלְפָּה מֵהַהִיא. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנַיִם שֶׁחַייָב לְהַכְרִיז. וְהַהִיא יַלְפָּה מֵהָדָא. שֶׁאִם הָיוּ ג̇ שֶׁהוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ.

Traduction

Il est vrai que ''le jeune pigeon trouvé entre deux colombiers appartient au possesseur du colombier le plus proche'', lorsqu’entre les deux colombiers ne passe pas la voie publique; mais si elle passe là, il est admissible que le pigeon vienne d’un point quelconque du voisinage, et on ne l’attribuera pas au plus proche (il appartient à qui le trouve). La règle adoptée ailleurs (42)J., (Baba Metsia 2, 4)., que la trouvaille faite dans une auberge où demeurent au moins 3 personnes appartient à qui l’a trouvée, sans obligation de l’annoncer, est déduite d’après ce qui est dit ici (qu’en cas de séparation des 2 colombiers par la voie publique, le jeune pigeon est comme abandonné et appartient à qui l’a trouvé); par contre, on déduit la règle ici, en conformité de ce qui est dit ailleurs (de la renonciation du propriétaire à un objet perdu dans une auberge où il y a 3 personnes), et il en résulte que s’il y a 3 colombiers, le jeune pigeon appartient à qui l’a trouvé.

Pnei Moshe non traduit

גמ' הדא דתימר. הא דקתני במתני' קרוב לזה שלו דוקא בשאין דרך הרבים מפסקת בין שתי השובכת דליכא למיחש דילמא מרובא דעלמא נינהו:

אבל בזמן שמפסקת. דרך הרבים שם:

לא בדא. אמרו דהולכין אחר הקרוב משום דאיכא למיתלי בתר רובא דעלמא והוי של מוצאו:

הדא ילפא מההיא וכו'. בפ' אלו מציאות תנן בהלכה ד' אם היה משכירו לאחרים אפי' מצא בתוך הבית הרי אלו שלו קאמר התם הש''ס דבפונדק והיינו שהשכירו לג' בני אדם דכ''ע מודה שהוא של מוצאו וכדפרישית התם אהי פלוגתא קאי והשתא קאמר דהאי דינא דהתם ילפא מההיא דמתני' דהכא דדוקא במקום דאיכא למימר דההוא דנפל מיניה מייאש וכגון הכא בדרך הרבים מפסקת בהא הוא דאמרינן דשל מוצאו וכן התם דוקא שעשאו פונדק לג' בני אדם דכל חד וחד דנפל מיני' מייאש הוא דכל א' מהשנים האחרים יאמר אני לא מצאתי והילכך הוי של מוצאו אבל אם היה שנים חייב להכריז דבהא מאן דנפיל מיניה לא מייאש סבור ליכא אחרינא בהדיה למחר תבענא ליה וכדאמרינן בדינא דמתני' דהכא דהיכי דאין דרך הרבים מפסקת לא הוי של מוצאו אלא להקרוב:

וההיא. מתני' דהכא ילפא מן הדא דהתם שאם היו כאן שלשה שובכות דאיכא למימר כל חד וחד מייאש הוי של מוצאו כדאמרי' התם:

הָכָה אַתֲּ מַר. נ̇ אַמָּה וּלְהַלָּן אַתֲּ מַר. ל̇ רִיס.. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לְעִנְייַן לִרְעוֹת רוֹעָה הִיא נֹ אַמָּה. לֲעִנְייַן לִפְרוֹחַ פּוֹרַחַת אֲפִילוּ עַד ד̇ מִיל.

Traduction

Comment se fait-il qu’ici il soit permis de dresser le pigeonnier à une distance de 50 coudées de la ville, tandis que plus haut (36)Baba Qama 7, 10. il est recommandé de ne pas dresser de piège aux pigeons à une distance inférieure à 30 riss d’un endroit habité? Voici, répond R. Yossé b. R. Aboun, en quoi consiste la distinction: comme emplacement pour la nourriture, la distance de 50 coudées suffit; mais le vol de ces oiseaux va jusqu’à 4 milles (= 30 riss); voilà pourquoi il n’est permis de dresser les pièges qu’au delà de cette distance, pour ne pas s’exposer à prendre les pigeons d’autrui.

Pnei Moshe non traduit

הכא את אמר חמשים אמה. ליוני השובך ולהלן בסוף פ' מרובה את אומר אין פורסין נשבין ליונים אא''כ רחוק מן הישוב שלשים ריס ומשני רבי יוסי בר' בון לענין לרעות את עצמה די לה בחמשים אמה אבל לענין לפרוח פורחת ד' מילין שהוא לערך שלשים ריס וכדאמר התם דטעמא שלא ילכדו יוני הישוב הוא:

Baba Batra

Daf 6b

משנה: מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה מִן הַיָּרָק וְאֶת הַכְּרֵישִׁין מִן הַבְּצָלִים וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל.

Traduction

La place dans laquelle on fait la macération du lin doit être éloignée de la verdure; il faut éloigner les poireaux des oignons et la moutarde des abeilles. R. Yossé permet de planter la moutarde près des abeilles (sans craindre de leur nuire).

Pnei Moshe non traduit

מתני' את המשרה. מקום ששורין בו פשתן ומפסיד את הירק הסמוך לו:

ואת הכרישין. שהן מזיקין להבצלים הסמוכין להן:

ואת החרדל מן הדבורים. שהוא מפסיד את הדבש ועושה אותו חריף וחד:

ר' יוסי מתיר בחרדל. לפי שיכול לומר לו עד שאתה אומר לי הרחק חרדל מן דבוריי הרחק אתה דבוריך מחרדלי מפני שבאות ואוכלות פרחי חרדלי:

משנה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֲשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה וְהֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר כָּל אִילַן סְרָק חֲמִשִּׁים אַמָּה. אִם הָעִיר קָֽדְמָה קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. וְאִם הָאִילָן קָדַם קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים. סָפֵק זֶה קָדַם וְזֶה קָדַם קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. מַרְחִיקִין גּוֹרֶן קְבוּעָה מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה. לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם גּוֹרֶן קְבוּעָה בְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ. 6b מַרְחִיק מִנְּטִיעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ וּמִנִּירוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק.

Traduction

Les arbres doivent être éloignés de la ville à la distance de 25 coudées (38)Une place libre devant la ville sert à l'orner.; le caroubier (39)''Comme équivalent arabe indiqué par Maïmonide, les éditions de son commentaire sur la Mishna ont à tort ''''RV; le ms. De Londres (Oriental manuscrits, n° 2391) a KRWV.'' et le sycomore (40)Maïmonide rend ce mot par le terme GMYD doivent en être éloignés de 25 coudées. Abba Saül dit: tout arbre qui ne porte pas de fruits, doit en être éloigné à 50 coudées. Si la ville a été construite avant la plantation de l’arbre, celui qui l’a planté est tenu de le couper sans recevoir un dédommagement. S’il a planté l’arbre avant la construction de la ville, il doit le couper; mais il peut se faire payer la valeur. Si l’on ne sait pas lequel des deux est le plus ancien, on coupe l’arbre, sans être tenu d’en payer la valeur. La grange fixe (où l’on vanne le blé avec une pelle) doit être éloignée de la ville à la distance de 50 coudées. Il ne faut pas établir une grange pareille chez soi, si l’on ne possède pas les alentours jusqu’à la distance de 50 coudées. On doit l’éloigner des plantes de son voisin et de sa terre labourée, à la distance nécessaire pour ne pas lui causer de dommage.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מרחיקין את האילן מן העיר. לפי שנוי הוא לעיר כשיש מקום מרחב לפניה:

והחרוב והשקמה. שענפיהן מרובי' חמשים אמה:

כל אילן סרק. מפני שהוא גנאי לעיר ואין הלכה כאבא שאול:

ונותן דמים. מי שהעיר שלו או בני העיר כולן נותנין דמים לבעל האילן:

ספק. קוצץ ואינו נותן דמים דכיון דדינא הוי דבין זה קדם ובין זה קדם קוצץ ולאח' שיקצוץ אמרינן ליה לבעל האילן זיל אייתי ראיה שהאילן קדם ושקול:

גורן קבוע. גורן שיש בו כרי גדול שזורין אותו ברחת קרוי גורן קבוע ושאין הכרי גדול ואין בו לזרות המוץ ברחת אלא הרוח מנשבת בכרי והמוץ נדף מאיליו קרוי גורן שאינו קבוע ובכזה שהיזק מיעט הוא לא חשו לחייבו להרחיק:

חמשים אמה. מפני המוץ שמזיק את בני העיר כשהוא זורה:

מרחיק מנטיעותיו של חבירו. מה טעם קאמר מה טעם לפי שצריך להרחיק מנטיעותיו ומנירו של חבירו בכדי שלא יזיק המוץ לנטיעתו ולנירו לפי שנעשה זבל ומייבש את הנטיעות ומקלקל את הניר. ניר חרישה שחורשין בימות הקיץ כדי שימותו שרשי הקוצי' והעשבים:

משנה: מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵילוֹת וְאֶת הַקְּבָרוֹת וְאֶת הַבּוּרְסְקִי מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה וְאֵין עוֹשִׂין בּוּרְסְקִי אֶלָּא לְמִזְרַח הָעִיר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה חוּץ מִמַּעֲרָבָה וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה.

Traduction

Les cadavres des animaux, les tombeaux et la tannerie, doivent être éloignés de la ville à la distance de 50 coudées. On n’établit de tanneries que du côté Est de la ville (41)Le vent de ce côté, dit Rashi, n'est pas assez violent pour emporter la mauvaise odeur à la ville.. R. aqiba dit: On peut établir la tannerie de tous les côtés de la ville, à la distance de 50 coudées, excepté du côté Ouest (dont le vent est plus vif).

Pnei Moshe non traduit

מתני' את הנבילות ואת הקברות. מפני ריח רע:

הבורסקי. מקום עיבוד העורות:

אלא למזרח העיר. מפני שרוח מזרחית חמה וכשאינה באה לפורענות אינה קשה אלא מנשבת בנחת וממעט' היזק הריח ואינו מביאו להעיר:

לכל רוח הוא עושה. ומרחיק חמשים אמה חוץ מן המערבה שאינו עושה כל עיקר מפני שמתפללין ועומדין לצד אותו הרוח ששכינה במערב ואין הלכה כר' עקיבה דשכינה בכל מקום:

הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר כול'. מִשֵּׁם שֶׁעוֹמֵד וּמַאֲפִיל אוֹ מִשֵּׁם שֶׁנִּיאוֹ רַע. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אִין תֵּימַר מִשֵּׁם שֶׁעוֹמֵד וּמַאֲפִיל. בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ מוּתָּר. וְאִין תֵּימַר מִשֵּׁם שֶׁנִּיאוֹ רַע. אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אָסוּר.

Traduction

Le précepte ''d’éloigner les arbres de la ville'' a-t-il pour motif que l’arbre donne de l’obscurité (par le feuillage), ou est-ce parce que l’oscillation de ses branches nuit (aux alentours)? Qu’importe entre ces 2 raisons (dont chacune justifie l’éloignement)? Il y a une différence de décision pour le cas où quelqu’un plante un arbre chez lui: si le premier motif cause la défense, il sera permis de planter cet arbre; mais si c’est le second motif, l’arbre sera défendu.

Pnei Moshe non traduit

גמ' משם. בעיא מ''ט דמרחיקין את האילן מן העיר אי משום שענפיו מרבין את הצל ועומד ומאפיל לבני העיר או משום שניאו רע אין זה לנוי ואינו יפה לעיר כשאין לה מקום פנוי סביבותיה א''נ בניחותא דהש''ס מפרש להמתני' משום הני טעמי:

מה מפקה מביניהון. מאי בינייהו בין הני טעמי:

היה עומד בתוך שלו. אם השדה סביבות האילן של בעל האילן הוא ליכא טעמא דעומד ומאפיל ואי אמרי' דטעמא מפני שאין נוי לעיר אפילו עומד בתוך שלו אסור וצריך להרחיק:

הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵילוֹת כול'. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד מָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה גֶלֶד. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. עַד מָקוֹם שֶׁעוֹמֵד וּמֵרִיחַ. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה וּמַרְחִיק חוּץ מִמַּעֲרָבָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְדִירָה. רִבִּי מָנָא הֲוָה מְהַלֵּךְ עִם מוּכֵּי שְׁחִין. אֲמַר לֵיהּ אָביֹי. לָא תַּהֲלוֹךְ מִמְּדִינְחֵיהּ אֶלָּא מִמַּעֲרָבֵיהּ.

Traduction

L’extension accordée par R. aqiba, dit R. Abahou au nom de R. Yohanan, est applicable jusqu’à la place même (de la tannerie) où l’on prépare les peaux. A l’école de R. Yanaï on a enseigné que l’obligation de s’éloigner ''à 50 coudées de tous côtés'' est applicable à l’endroit où le vent cesse d’avoir un effet pernicieux. En effet, on a enseigné (43)Tossefta, ch. 1.: R. aqiba permet d’établir la tannerie de tous les côtés de la ville, à distance; mais du côté de l’ouest, c’est tout à fait interdit, en raison de la fréquence du vent. Comme R. Mena marchait à côté d’un lépreux, Abayé lui recommanda de ne pas aller à l’est de cet homme, car le vent d’Ouest fréquent lui communiquerait la lèpre, mais de marcher à l’ouest du malade.

Pnei Moshe non traduit

גמ' עד מקום שעושה גלד. אדר''ע קאי דקאמר לכל רוח הוא עושה ומפרש לה דעד כמה עושה הבורסקי לכל רוח עד מקום שנעשו העורות כמין גלד והוא מלשון דקיימי גילדי גילדי ובערוך פי' גילד בלשון ערבי עב. וכלומר דשוב אין מעלה ריח רע ואפי' הוא בתוך נ' אמה:

עד מקום שעומד ומריח. כלומר דקסברי דהא דקאמר ר''ע ומרחיק נ' אמה אריש דבריו קאי לכל רוח הוא עושה ובלבד שירחיק עד מקום שיכול הרוח לבא לעיר והוא שיעור חמשים אמה חוץ ממערבה שאינו עושה כל עיקר:

ותני כן. בתוספתא בהדיא בפ''ק:

ר''ע אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק. חמשים אמה:

חוץ מן המערבה מפני שהיא תדירה. ברוחות ומנשבת תדיר:

לא תהלוך ממדינחיה. לפי שרוח מערבית מנשבת תדיר ויזיק לך רוח שבא מן המוכה שחין שהוא למערב שלך אלא תלך ממערבו ורוח תדירה לא תהא מנשבת עליך ממנו:

הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה כול'. תַּנֵּי. מַרְחִיקִין אֶת הַבָּצֶלֶת מִן הַכְּרֵישִׁין. וְרִבִּי לָֽעְזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר דּוֹסַאי. מִגַּו אִילֵּין מַתְנִיתָא. כְּשֵׁם שֶׁזֶּה מַרְחִיק זֶה מִזֶּה כָּךְ זֶה מַרְחִיק זֶה מִזֶּה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מִפְּנֵי שֶׁפִּי הַדְּבוֹרִים חַד וּמַחֲרִיבוֹת הַדְּבַשׁ.

Traduction

On a enseigné: on devra éloigner les oignons des plants de porreaux (pour ne pas leur nuire); mais R. Eléazar b. R. Simon permet de les laisser à côté. R. Jacob b. Dossaï dit au contraire (que le préopinant n’est pas en opposition avec la Mishna, qui s’exprime à l’inverse): des termes mêmes de ces divers enseignements il résulte la réciprocité d’interdit, et comme il faut éloigner les porreaux des oignons, il faut de même éloigner les oignons des porreaux (44)En fait, le sol sera au premier occupant, et le nouvel arrivant devra se tenir à une distance telle qu'il ne nuise pas au voisin.. – Il faut aussi ''éloigner la moutarde des abeilles''; car, dit R. Abahou au nom de R. Yossé b. Hanina, les abeilles en butinant dans ce voinage contractent un mauvais goût, et en touchant ensuite le miel elles le gâtent.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בברייתא:

מרחיקין את הבצלים מן הכרישין. דס''ל להאי תנא דבצלים מזיקין את הכרישין ואם בעל הכרישין קדם צריך זה להרחיק הבצלין מהן:

ור' לעזר בר''ש מתיר. בבצלים לכרישין דס''ל כתנא דמתני' דהכרישין הוא דמזיקין הן להבצלים:

מגו אילין מתני'. ר' יעקב ס''ל דלא פליג ת''ק דברייתא אתנא דידן והלכך קאמר דמתוך אלו מתניתן מהמשנה והברייתא אנו למדין דכשם שזה מרחיק זה מזה הכרישין מן הבצלים כך זה וכו' דשניהם מזיקין זה את זה וכל אחד שקדם באחד מהן צריך השני להרחיק ממנו כשירצה לזרוע מין השני שהוא מזיק לזה:

מפני שפי הדבורים חד. מילתיה דת''ק במתני' בחרדל מן הדבורים מפרש לפי שהדבורים באין ואוכלין את החרדל ונעשה פיהן חד והן אוכלות את הדבש ומחריבות ומפסידות אותו לפיכך ס''ל דבעל החרדל הוא דמזיק לבעל הדבורי' וצריך להרחיק:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source